אחרי הלידה האשונה שלי הייתי בשוק מהגוף של אחרי הלידה.

לא הכרתי אותו.

הייתי בטוחה שאחרי הלידה הוא יחזור מהר למה שהיה וגיליתי שזה לא עובד ככה.

מעבר למראה שלו פשוט הרגשתי יותר כבדה ומסורבלת,

הרגשתי עומס על רצפת האגן, כאבו לי השכמות והגב התחתון משעות של הרדמות והנקות

ולא הייתי בטוחה איך נכון לעבוד עם הבטן אחרי הפרדות בטנית,

אז פשוט לא תרגלתי כלום.

הרגשתי את ההשפעה של חוסר התנועה על החיוניות והתחושה הכללית שלי.

פשוט הרגשתי לא נעים בתוך הגוף שלי.

הייתי כל כך מושקעת באימהות ובתינוקת החדשה שלי

שממש לא הצלחתי לצאת מהבית לשיעורים בסטודיו

ולא הבנתי איך לשלב את תרגול היוגה שהייתי כל כך רגילה אליו בחיים החדשים שלי.

עם הזמן הבנתי שמה שהייתי רגילה אליו כבר פחות רלוונטי,

הבנתי שמה שנכון לי עכשיו זה דווקא תרגולים קצרים של 10-15 דקות,

שעדיף שאצליח לעשות 2-3 שיעורים קצרים בשבוע

מאשר שיעור אחד ארוך פעם בשבועיים במקרה הטוב.

הבנתי שאני אפילו יכולה לשלב את התינוקת שלי בתרגולים!

ככה שתינו הרווחנו,

אני הרגשתי יותר טוב, היא למדה והתפתחה מתוך התבוננות

ומתוך התקשורת הפיזית איתי

והקשר שלנו הלך והעמיק. 

על הבסיס הזה בניתי את הקורס,

אחרי הלידה השניה שלי צילמתי שיעורים קצרים לתרגול עצמי

ושיעורים משותפים של תנועה יחד עם התינוק!